מחנה אושוויץ מהווה עבור כל העולם את סמל השואה, של רצח העם, של הטרור. מעולם בתולדות האנושות, בתקופה כה קצרה ובשטח כה מוגבל לא נרצחו בני אנוש כה רבים – באופן שיטתי ועל פי תכנית.
בשנים 1940 – 1945 הגרמניים הנאצים הביאו לאושוויץ מעל למיליון יהודים, קרוב ל-150 אלף פולנים, 23 אלף צוענים, 15 אלף שבויי מלחמה סובייטיים ועוד קרוב לעשרים אלף אסירים מאומות אחרות – רובם העצום נספו במחנה.
אתר הזיכרון, מוזיאון אושוויץ – בירקנאו באושוינצים הנו הקבר הגדול ביותר של היהודים, גם של הפולנים. עבור הצוענים – הרומים זהו הקבר הגדול ביותר מעל האדמות.
מחנה אושוויץ שאורגן באביב 1940 ונועד לאסירים פולנים, הפך רק כעבור שנתיים למחנה ההשמדה של היהודים. הוא היה אחד ממחנות המוות הרבים אשר הוקמו בשטחים הכבושים על ידי גרמניה הנאצית בעת מלחמת העולם השנייה.
האנטישמיות האובססיבית של אדם אחד, אדולף היטלר, הפכה לדוקטרינה מדינית של הרייך הגרמני השלישי. בתחילת 1942 למדיניות הזאת ניתן ביטוי אופרטיבי בצורה של שורת הוראות ביצוע וצווים שהניעו את תכנית “הפתרון הסופי” של הבעיה היהודית, דהיינו – השמדת העם היהודי.
הדורות החדשים חייבים עוד ועוד, כל אחד מחדש עבור עצמו, להסיק את המסקנות מן העבר.
סדרת הסרטים התיעודיים “מהכרוניקה של אושוויץ” מתכוונת לשמר את תודעת הטרגדיה של האנושות הזו. הסדרה מנסה לקרב את הנושא לצעירים המתחילים רק כעת להכיר את העולם. הקטעים מהכרוניקה ופירורי העדויות יוצרים את עלילות הסרט.
אין אמת אוניברסלית אחת על מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. לכל אחד מן הניצולים אמת מוחלטת משלו ואין לערער עליה, אך היא עלולה להיות שונה מזאת של השכן על הדרגש.
הסרטים מכילים עדויות קצרות של עדים רבים. הודות לכך התמונות והפרשות שהוצגו בסרטים הגיעו לרמות מתח והתרגשות גבוהות.
מיכאל בוקויימסקי – הבמאי
- המסדר הארוך ביותר – לְשַׂחֵק
- התזמורת – לְשַׂחֵק
- רמפה בבירקנאו – לְשַׂחֵק
- האהבה – לְשַׂחֵק
- זונדרקומנדו – לְשַׂחֵק
שפות אחרות